<h1>אהל מועד שער התפילה דרך ג'</h1>
<h2>דף לד:</h2>
מי שהוא צריך (כלל) לנקביו אל יתפלל, נתעורר לנקביו בעודו מתפלל אם יכול לעמוד עצמו עד פרסה אין תפילתו תועבה וא"צ לחזור, ואם אינו יכול לעמוד שיעור זה תפלתו תועבה וצריך לחזור. והואיל ונדחה חוזר לראש התפילה אע"פ שלא שהה כדי לגמור את כולה, וכבר נתבאר דין זה בסוף דרך א' משער ק"ש. היו מים שותתין לו על ברכיו הואיל ומלבוש העליון מכסה הכל ואין מהם בקרקע טופח אינו מפסיק, אלא ימתין עד שיכלו המים ומתפלל במקומו בלא הרחקה וחוזר למקום שפסק, ואם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש. מסקינן בפ' בני העיר המשתין מים ישהה עד כדי הילוך ד"א משום ניצוצות, והמתפלל ימתין כדי הילוך ד"א ואחר ישתין.
